סיפור חיי אהרון (ילו) שביט

יום חמישי, 13 בינואר 2011

סרט - אהרון ילו שביט

פורסם על ידי גיל בן-טוב ב- 1:14 אין תגובות:
שלח באימיילBlogThis!‏שיתוף ב-Xשתף אל פייסבוק‏שתף ל-Pinterest
רשומות חדשות יותר רשומות קודמות דף הבית
הירשם ל- רשומות (Atom)

בחר שפה לתרגום

פרטים עלי

גיל בן-טוב
שמי הוא גיל בן-טוב, בת 12, ואני תלמידה בחטיבת אילן רמון בכוכב יאיר ואני לומדת בכיתה ז'. במסגרת עבודת שרשים, אני מכינה את הבלוג הזה בו אני חוקרת על חייו של סבא שלי, אהרון (ילו) שביט.
הצג את הפרופיל המלא שלי

המשפחה שלי

במשפחתי 5 נפשות. אני האחות הצעירה, ויש לי שני אחים גדולים. אבי נמרוד, נולד בבית חולים הדסה שבירושלים, ושהיה בכיתה ב' עבר עם משפחתו לרמת השרון.
אמי טל, שהיא ביתו של אהרון, נולדה בבסיס חיל האוויר בחצור ולאורך כל שנות ילדותה עברה ממקום למקום בגלל שאבא שלה היה טייס קרב, והמשפחה עברה מבסיס לבסיס.
אחי הגדול איתמר, נולד בנחשולים בשנת 1989. בשלושת השנים הראשונות לחייו, עבר איתמר עם הורי לכל מיני מקומות, עד שכשאחי עמרי נולד, ואיתמר היה בן שלוש וחצי, החליטו ההורים שלי לגור בכוכב יאיר, ושם אנחנו גרים עד היום. איתמר השתחרר מגולני,וכיום הוא גר בבית ועובד בצור יגאל.
אחי עמרי, נולד בבני ברק בשנת 1992, וכשנולד כל המשפחה עברה לכוכב יאיר, וכאן גר עמרי עד היום. עמרי בן 18, והוא בשנת שירות בכפר הנוער "הדסה נעורים" בבית ינאי.

החפץ-תמונה של הדודים

החפץ-תמונה של הדודים

סיפורו של חפץ-תמונה

מאחר ואני נצר למשפחת בוקסר, ממייסדי המושבה נס ציונה, שהגיעו ארצה ב1883 מאז היותי ילד קטן, מצאתי תמונה של הדודים שלי, שהם הנכדים של הסבא ירמיהו, שהיה ראש המושבה, המוכתר אז קראו לזה.

התמונה כוללת את הדודות ודודים, מסודרים כמו חנוכייה מהגדול לקטן,כמו חנוכיה נעליים גבוהות גרביים גבוהות, וסוודרים מפני שאז היה קר מאד ולא היה חימום.

את התמונה אני לוקח לכל מקום והתמונה הייתה איתי בנס ציונה, בבסיס חיל אוויר חצור, בבסיס חיל אוויר תל נוף, בבסיס חיל אוויר רמת דוד, בבית באילת, בבסיס חיל אוויר עציון, ובוושינגטון שבארצות הברית, והיום חזרה לרמת השרון תלויה בצורה שכולם רואים: בחדר הטלוויזיה בו כולם מבלים את רוב הזמן.

אני גאה מאד שיש לי תמונת מזכרת ואני שומר על התמונה מכל משמר, ויש לי עותקים למקרה שיקרה לה משהו.

בתמונה מופיעים הדודים הבאים: הדודה הבכורה שרה, אמא שלי מרים, הדודה רחל, הדודים יצחק ואברהם, הדודה חנה, ותחיה, שלצערי לא הצטלמה מפני שעוד לא נולדה, אבל היא חיה עד היום. הרבה אהבה קיבלתי מדודי ולעולם לא אשכח אותה.

קוראים

ארכיון הבלוג

  • ▼  2011 (1)
    • ▼  ינואר (1)
      • סרט - אהרון ילו שביט
  • ◄  2010 (5)
    • ◄  דצמבר (1)
    • ◄  נובמבר (1)
    • ◄  אוקטובר (2)
    • ◄  אוגוסט (1)
עיצוב פשוט. מופעל על ידי Blogger.